כתבות וטיפים    
הדשן שעושה את העבודה
מאת: האיגוד הישראלי למשתלות

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

למה לדשן?
הדישון מכיל מינרלים שהם אבני היסוד לבניית חלקי הצמח השונים. הצמח מעמיק שורשים ומפתח מערכת שורשים מסועפת על מנת לקלוט מים ומינרלים מהקרקע. אבל ברבות השנים הולך ומדלדל מאגר המינרלים בקרקע בשל קליטתם על ידי הצמח, התנדפות לאוויר, שטיפה לעומק הקרקע. בטבע ישנם תהליכי מחזור של המינרלים. בגינה שבה הגידול אינטנסיבי מחזור המינרלים לקרקע איננו מספק את הביקוש.

האם מחסור בדשן מזיק לצמח?
כאשר ישנו מחסור במינרל מסוים ישנה פגיעה בצמח. הפגיעה יכולה להתבטא בהאטה בגידול, בפריחה ולפגיעה ביבול. ביטוי למחסור אפשר לראות גם במופע של העלה אם כי האבחנה איננה תמיד פשוטה. ניתן לבצע בדיקות קרקע לאתר את המינרלים החסרים.

איך מזהים סימני מחסור בצמח?
למחסור במינרלים יש ביטוי מורפולוגי ופיזיולוגי אשר משתנה בין צמח לצמח.
באופן כללי אפשר לציין שההשפעה על עלים בוגרים תהייה:
- מחסור בחנקן: עלים בגוון חיוור מהירוק הרגיל שלהם. עלים תחתונים מצהיבים.
הגבעולים נעשים קצרים ורפויים.
- מחסור בזרחן: העלים בגוון כהה מהרגיל. גוון סגלגל-אדום מופיע בהם. עלים תחתונים מצהיבים, גבעולים קצרים ורפויים.
- מחסור במגנזיום: עלים מצהיבים, מופיעים עם כתמים יבשים נרקוטיים, הגבעול רפוי.
- מחסור באשלגן: עלים מצהיבים. מופיעים כתמים נרקוטיים} חסרי צבע{ קטנים בין העורקים או ליד קצה העלה.
- מחסור באבץ: כתמי נרקוטיים גדולים מפוזרים בכל שטח העלה, השפעה על עלים צעירים: מחסור בסידן: פקעים מתנוונים. עיוות ונקרוזה של העלים.
- מחסור בנחושת: עלים צעירים וכמשים ללא הופעת סימני הצהבה, קצה הגבעול חלש.
- מחסור בברזל: העורקים בעלה ירוקים והרקמה בין העורקים מצהיבה.
- מחסור בגופרית: עורקי העלה מצהיבים.

אילו מינרלים הצמח צריך?
מבחינים בין מינרלים להם זקוק הצמח בכמויות גדולות יחסית לבין כאליו שהוא זקוק להם בכמויות קטנות יחסית. המינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות נקראים מקרו אלמנטים בהם: חנקן{N} זרחן{P} ואשלגן.{K}
מינרלים אחרים כמו סידן, מגנזיום וגופרית הצמח צריך בכמויות מעט יותר קטנות. מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות קטנות נקראים מיקרו אלמנטים, בהם: ברזל, מנגן, בורון, נחושת, אבץ, מוליבדן.
למרות שהצמח זקוק להם בכמויות קטנות הם חיוניים לא פחות מהמינרלים האחרים.
כדי לזכור כי הגורם שבחסר או המגביל את הצימוח. לגורמים שונים כמו חומציות הקרקע, נוכחות מינרלים אחרים, רטיבות הקרקע, טמפרטורה ועוד יש השפעה על קליטת המינרלים. למשל, חנקן, זרחן ואשלגן, סידן ועוד נקלטים באופן מיטבי כאשר רמת החומציות בקרקע נע בין6.5-7.5 ואילו הברזל, הנחושת האבץ ואחרים נקלטים בשורשי הצמח ברמת חומציות של.5.5-6.6

אילו סוגי דישון קיימים?
קיימים בשוק סוגים רבים של דישון בהתאם למטרה ושיטת היישום. כמו כן ישנם דשנים ממקור מחצבי וישנם על בסיס חומרים אורגניים כמו ביו-דשן. יש דשנים המיושמים בתוך מערכת ההשקיה, מפוזרים כגרגירים על הקרקע או כתרסיס עלוותי.
ישנם דשנים שהשפעתם מידית אבל לפרק זמן קצר ואחרים מוגדרים כדשן בשחרור איטי זמינים לצמח למשך מספר חודשים הנע מ-3 - חודשים ועד לשנה, בהתאם לסוג הדשן. ישנם דשנים הנבדלים בהרכבם הכימי. השינוי בהרכב הכימי של הדשן נובע מהמטרה שלשמה הוא נועד. ישנם דשנים שנועדו להגביר את הצימוח הוגטטיבי של החלקים הירוקים והם יינתנו בעיקר למדשאות. הרכבו של דשן כזה יתבסס על אחוז גבוה של חנקן ביחס לאשלגן וזרחן. למשל 28-4-9 : המספר הראשון משמאל תמיד מיצג את החנקן השני זרחן והשלישי אשלגן N-P-K - דשן כזה אגב יתאים לדשאים בתקופת האביב. או דישון עם זרחן גבוה20-24-9 שמיועד להתבססות מערכת שורשים ולשיקום מדשאה. או דישון עם אשלגן גבוהה12-0-44 שנועד להגברת עמידות דשא בפני שחיקה, מחלות ותנאי מזג אויר קיצוניים.
דישון שנועד בעיקרו להגביר את הפריחה והיבול והם יינתן בעיקר לפרחים, שיחיות ועצים מניבים. דשנים כאילו מכילים אחוז גבוה של זרחן ביחס לחנקן.
ישנם דשנים שנועדו לשנות את רמת החומציות{ pH } בקרקע והם מיועדים לצמחים כמו אזילאות, הורטנזיות, קמליות ואחרים שאוהבים אדמה חמוצה. לחומציות הקרקע השפעה על זמינות חומרי הדשן לשורשים. דשנים שבהם יש אחוז גבוה יותר של זרחן ביחס לחנקן יתאימו יותר לצמחים פורחים. ישנם דשנים שעשירים בברזל והם נועדו לפתור בעיות הצהבת עלווה שנגרמה כתוצאה ממחסור בברזל. צמחים הרגישים למחסור
בברזל בקרקע הם הלימון, גרברה, הורטנזיה ועוד.
חלק מהדשנים מכילים בנוסף למקרו אלמנטים חנקן, זרחן, אשלגן גם מיקרו אלמנטים כמו גופרית, ברזל, נחושת, אבץ. יש גם תערובות קרקע וקומפוסטים המעושרים בדישון.

איך לדשן?
דשנים אפשר ליישם באמצעות פיזור בקרקע והצנעה. באמצעות הוספה למי ההשקיה או כתרסיס על העלווה.
דשנים הניתנים באמצעות פיזור על גבי הקרקע מומלץ לפזר בעזרת מדשנת השומרת על פיזור אחיד של הדישון בקרקע. כדאי לפזר את הדשן בסמוך לנקודות ההרטבה של הקרקע ואם אפשר להצניע את הדשן בקרקע.
את הדשנים המוספים למי ההשקיה מוהלים בעזרת מערכת הנקראת' דוד דישון' }השיטה הישנה או משאבת דישון} השיטה החדשה. למי שיש מערכת דישון ביתי חייב על פי תקנות משרד הבריאות להתקין במערכת מז"ח-מונע זרימה חוזרת. המז"ח שומר על כך שדשן ממיכל הדישון לא יזרום חזרה אל מי השתיה בבית. על פי תקנות משרד הבריאות התקנת המז"ח נעשית על ידי מתקין מוסמך. להשקיית עציצים אפשר להכין תמיסת דישון או לקנות תמיסה מוכנה שאותה יש למהול על פי הוראות היצרן. להכנת תמיסת דישון נערבב כפית של דשן מלחי מסוג
שנקרא" 20-20-20 " יחסי החנקן-זרחן-אשלגן באחוזים בתוך דלי המכיל 10 ליטר מים.
בתמיסה שהכנו אפשר להשקות, פרחים, שיחים פורחים וגם עצי פרי.

מהו דשן בשחרור איטי?
השימוש בדישון בשחרור איטי של הדשן אל הקרקע" סולח" לנו על הפרזה בדישון יחד עם זאת גם כאן מתן עודף של דישון יגרום נזק לצמח. שימוש מבוקר בדישון בשחרור איטי מונע עודפי דישון בקרקע ומאפשר ניצול מאוזן יותר של הדשן.
קיימים סוגים שונים של דשנים בשחרור איטי הנבדלים לא רק בתכולת המינרלים אלה גם בקצב השחרור של תמיסת הדשן הנע מ-3 חודשים ועד לשנה. בד"כ הקצב מושפע מטמפרטורת הקרקע ורטיבותה ולעתם הוא מושפע מפעילות חיידקים בקרקע.

מתי לדשן?
כדי לדשן במינון הנכון לפני הופעת סימני מחסור. הדישון יינתן בעיקר בתקופת הצמיחה/הפריחה ולא בתקופה בה הצמח נמצא בתרדמה. יש דשנים שבהם החנקן ניתן בצורה זמינה יותר לצמח-כאמוניה למשל ואז התגובה
של הצמח לדישון תהיה מהירה ביותר אבל לפרק זמן קצר יותר.

האם יש סכנה בדישון יתר?
מתן דישון בריכוזים גבוהים מעבר למומלץ יגרמו במקרים הקלים לצריבות בקצוות העלים כתוצאה מהמלחה. במקרים קיצוניים קיימת סכנת של תמותת הצמח. דישון מעבר לדרוש לצמח לא כדאי גם מפני שהוא יגביר את הצימוח מעבר לנדרש, יעלה את צריכת המים של הצמח ויגרום להיחלשותו מול מזיקים ומחלות ויקטין את עמידות הצמח לנזקי קרה.
חשוב שלא להפריז בדישון ולדשן רק על פי הכמות והתדירות המומלצת על ידי היצרן.
במקרה של דישון עודף יש ל"הדיח" את הדשן מהקרקע על ידי מתן השקיות רצופות בעודף.
בהשקיית העציצים בבית מומלץ להשקות באופן תדיר עד נגירת עודפי המים מהעציץ
על מנת לשטוף את עודפי המלח מהקרקע.
חשוב לציין כי כאשר המלחים, במיוחד החנקן, שנשטף לעומק הקרקע מגיעים למי התהום הם מזהמים אותם. ולכן מוטב להימנע מדישון עודף.